<h1>רבינו ירוחם נכ"ג ח"ב</h1>
<h2>דף נג.</h2>
ואלו הן בסקילה הבא על האם ועל אשת אב ועל כלתו ועל נערה מאורסה.
<h2>דף נד.</h2>
הזכור והבהמה אסורים לכל אדם ואיסורן בכרת ואם התרו בהם חייבין סקילה א' השוכב ואח' הנשכב פשוט ביבמות ובסנהדרין ובכמה דוכתי.
שלא כדרכה חייב בכל העריות שבתור' כבדרכ' חוץ משפחה חרופ' פשוט.
<h2>דף נה:</h2>
ג' שנים ויום א' אם בא עליה חייב משום ערוה אם היא ערוה ופחותה מכאן אין ביאתו ביאה ואינו חייב פשוט.
<h2>דף עד:</h2>
ובסנהדרין אין טענת אונס בערוה להיו' הבועל פטור שאין קשוי אלא מדעת ודוקא שאנסוהו לבעול ונתקשה מעצמו לערוה ובעל דאז חיי' למסור עצמו דהוא גלוי עריו' דיהרג ואל יעבור כמו שכתבתי בעבירות כלליות אבל אם נתקשה לאשתו ותקפוהו ודבקוהו בערוה הרי זה אונס ופטור ואינו חייב למסור עצמו פשוט וכן כתבו התוס' והרמ"ה.
<h2>דף עה.</h2>
ואלו הן בשריפה בת כהן נשואה שזנתה ואשה ובתה בתו ובת בתו ובת בנו ובת אשתו ובת בתה ובת בנה חמותו ואם חמותו ואם חמיו.
<h2>דף פד:</h2>
ואלו הן בחנק הבא על אשת איש כיון שנכנס' לנשואין אפילו לא נבעלה. והבועל בת כהן נשואה היא בשרפה ובועלה בחנק פשוט ביבמות וסנהדרין ובכמה דוכתי.
